עשור לתמ"א 38: חגיגות צנועות דרישת הסף: 1.2 מיליון שקל לדירה

התוכנית שמעניקה זכויות בנייה עבור חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה סוגרת עשור, כשהיא עדיין רחוקה ממיצוי הפוטנציאל לחיזוק 800 אלף דירות ישנות ומהו המודל הכלכלי של תמ"א 38: המחיר למ"ר בשקלול מספר הדירות החדשות
אפריל הקרוב יצויין עשור ראשון לתוכנית המתאר הארצית 38. בסוף 2004 היכתה את העולם עוד רעידת אדמה קטלנית, שגבתה את חייהם של כ-280 אלף בני אדם בחופי אסיה (כתוצאה מגלי הצונאמי האדירים). בעקבות זאת, אחרי עוד ועוד התראות שהזכירו לכולם שבסוף תגיע גם לכאן רעידת האדמה, אישרו הממשלה ורשויות התכנון את תמ"א 38, שהעניקה לראשונה תמריץ כלכלי לחיזוק בניינים ישנים מפני רעידות אדמה.
מטרתה המוצהרת של התוכנית היתה לחזק מבנים שנבנו לפני שנת 1980, ולפיכך אינם עומדים בתקן עמידות מבנים ברעידות אדמה (תקן ישראלי 413). אבל מאז אישור התמ"א בשנת 2005 - שרק בימים האחרונים הוחלט על הארכתה בעוד 5 שנים ל-2020 - התגלו קשיים רבים במימוש החזון.
בעקבות זאת, הממשלה הוסיפה תמריצים ותיקונים כדי להוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל: תיקון 2 איפשר הריסה ובנייה מחדש של המבנה, בתוספת זכויות בנייה. תיקון 3 העניק זכויות לבניית 2.5 קומות נוספות בגין חיזוק הבניין - לעומת קומה אחת בלבד בתוכנית המקורית.
כמו כן, לאחרונה הוחלט במשרד הפנים לקדם את תיקון מספר 4 לחוק - "חיזוק מיגון והתחדשות",אשר יכלול הרחבת תמ"א 38 לתחומים נוספים, בהם עידוד חיזוק מבנים שאינם למגורים ועידוד תוספת ממ"ד במבנים קיימים, שנבנו בין השנים 1980 ל-1992 (אחרי כניסת התקן מפני רעידות אדמה, אבל ללא הממ"דים שהצטרפו לחיינו רק אחרי מלחמת המפרץ).