top of page

תמ"א 38 בבית הכרם בירושלים? או משבר הזהות של חיזוק המבנים בישראל?


לאחרונה הוגשה לאישור עריית ירושלים בקשה לפרויקט תמ"א 38 באחד מן המבנים שבשכונת בית הכרם בעיר. בית הכרם, מבין שכונותיה הוותיקות של ירושלים, שומרת במשך שנים רבות על אופייה וצביונה, מתאפיינת בסגנון בנייה נמוך והרבה בתים פרטיים. בקשת האישור לתמ"א הוגשה לגבי בניין גדול שהוגדר על ידי הרשות המקומית כמבנה "שימור מלא ללא תוספות". מטרת היזמים היא להוסיף מספר יחידות דיור במבנה.

פרויקט מסוג זה צפוי לשנות באופן מהותי את ציביון האזור, שכן לפי התכנון הוא עתיד להוסיף דיירים נוספים ללא תכנון תואם של שירותים ושטחים ציבוריים הולמים, שיספקו את צרכי התושבים הותיקים והחדשים כאחד. ללא תכנון של מקומות חנייה נוספים, גני ילדים, שטחים ירוקים ועוד - תרד איכות חייהם של ותיקי השכונה, וגם צרכיהם של המצטרפים החדשים, שיקנו את הדירות החדשות במיטב כספם- לא יסופקו כראוי.

המקרה של שכונת בית הכרם, הינו דוגמא לפרוייקט תמ"א 38, שאם יאושר, ישפיע בצורה דרמטית על תושבי השכונה המדוברת. אולם, לא מדובר בהתנגדות מקומית של תושבים מפונקים, אלא במקרה מייצג של עוד עשרות אם לא מאות שכונות נוספות, בעיקר בירושלים ובערי גוש דן, בהן פרויקטי תמ"א 38 מאיימים על המרקם החברתי - סביבתי.

חוק תמ"א 38, נולד מתוך הצורך של המדינה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה. הוא החלה כתוספת קומה, לאחר מכן סגירת קומת עמודים, משם עלה לקומה וחצי וכיום אנו עומדים על 2.5 קומות, כאשר דנים כבר להכניס בניינים משנת 92' לתהליך - אותם מבנים שמראש כבר נבנו על פי תקנים לרעידת אדמה. כך בעצם אנו מבינים כי התמ"א כבר מזמן איבדה את תפקידה האמיתי לחיזוק מבנים, וכיום היא כלי תיכנוני עוקף ועדות מקומיות המשמש להוספת יחדות דיור ללא נתינת מענה לצרכי הציבור או חניות וכו'.

המדינה העבירה את האחריות לטיפול בחיזוק המבנים אל הרשויות המקומיות, כאשר אלו דנות את הפרוייקטים המוצעים לחסד או לשבט. בעוד היזמים והקבלנים מתדפקים על דלתות ועדות התכנון העירוניות ודורשים מהן לאשר להם לבצע עוד ועוד פרויקטים לפי תמ"א 38, ותוך כך לגרוף לכיסם את השלל מתוספת הדירות היקרות שיבנו בתמורה לחיזוק הבניין,. עבור האוכלוסייה שגרה בסביבתו של הפרויקט יווצרו מגוון בעיות, שהקבלן כלל לא צריך לתת להן מענה.

החלטה על אישור פרויקט תמ"א 38 היא בעייתית בראש ובראשונה מאחר והיא גוברת על כל תכנית אב אחרת, כלל עירונית, שרואה קדימה את פני העיר. במקרה כזה נאלצות העיריות לשנות ולעכב את תכניות המתאר העירוניות, שנותנות פתרונות כוללים לצרכי האוכלוסייה בעיר, תוך שמירה על צביונה.

הכותבת נגה לבציון נדן, כלכלנית סביבתית, יו"ר מינהל קהילתי בית הכרם ומנכ"לית חברת המחקר GreenEye


פרסומים נוספים:
חדשות אחרונות
Follow Us
No tags yet.
bottom of page