דבר עם הקיר

 

"אנשים התרגלו שבכל דבר שמסכן אותם - צה"ל מגיע ומציל. אותם האנשים צריכים להבין שחיל האוויר לא יכול ליירט רעידת אדמה. טנקים אולי יכולים לחסל משגרי קסאמים ברצועה, ויחידת החילוץ של פיקוד העורף מצטלמת יפה כשמפנים בניין שקרס, אבל בשעות שאחרי רעידת אדמה - תוכל לדבר אל הקיר. אם הוא לא נפל כבר קודם"

 

The Marker 30/6/2006

 

מבקר המדינה בנושא חיזוק מבנים קיימים

מבקר המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה בישראל

 

תכנית להערכות לרעידות אדמה: לצורך עבודת המטה של ועדת ההיגוי הוכנו תרחישים אחדים שהתבססו על ההנחה שתתרחש רעידת אדמה בחוזק של עד 7.5 בסולם ריכטר, ותוצאותיה הוערכו בכ-5,000-10,000 הרוגים, 11,000-22,000 פצועים קשה, 115,000-230,000 מפונים, 3,700-7,800 בתים הרוסים לגמרי ו-11,000-28,000 בתים שיינזקו. הערכה זו אינה מביאה בחשבון את הנזקים הכלכליים הצפויים כתוצאה מהרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, מפעלי תעשייה ועוד. בספטמבר 2000 הגישה ועדת ההיגוי לוועדת השרים דוח על פעילותה, ובו פירטה, בין היתר, תכנית להיערכות לרעידות אדמה ואת התקציבים הדרושים למימון ביצועה. בנובמבר 2000 אישרה ועדת השרים את הדוח והטילה על ועדת ההיגוי לגבש בתוך שישה חודשים הצעה בדבר הגוף שעליו תוטל האחריות הלאומית הכוללת לטיפול ברעידת אדמה. בינואר 2001 אישרה הממשלה את התכנית ואת התקציב שדרשה ועדת ההיגוי וקבעה את אופן מימון התכנית. דוח ועדת ההיגוי נמסר גם לוועדת המדע של הכנסת בדיון שקיימה ב-14.2.01 חיזוק המבנים הקיימים: לפי דעת מומחים בתחומי תכנון ערים ובתחום ההנדסה האזרחית, ניתן לעודד בעלי בתים לחזק את בתיהם ללא הוצאה של כספי ציבור, באמצעות מתן זכויות בנייה שמימושן יותנה בחיזוק שלד המבנה בפני רעידות אדמה. באוקטובר 1999 פנתה מנהלת מינהל התכנון לשר הפנים דאז, נתן שרנסקי, בנושא חיזוק המבנים הקיימים בפני רעידות אדמה, וציינה, כי לאחרונה "התעוררה ביתר חריפות שאלת עמידות ה מבנים שהוקמו בישראל לפני כניסתו של תקן המחייב נקיטת אמצעים קונסטרוקטיביים בפני רעידת אדמה. הבעיה קיימת בעיקר במבני מגורים על קומות עמודים שהוקמו עד שנות ה-80 אם על ידי המדינה כשיכונים, או באמצעות קבלנים פרטיים". בפנייתה זו הציעה מנהלת מינהל התכנון לתמרץ דיירי מבנים אלה לחזק את שלד ביתם, על ידי מתן אישור ל"סגירת קומת העמודים בבניה וניצולה לשימוש הדיירים (כממ"ד, מחסנים, חניה) או למטרות סחירות אחרות". לדברי מנהלת מינהל התכנון, למתן תמריץ מסוג זה ובמיוחד לדרכי יישומו, היבטים קנייניים ומשפטיים, והמשמעות היא שינויים בתקנות התכנון. לפיכך הציעה לשר הפנים דאז, לבקש מוועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה, להקים צוות משותף למשרד השיכון, משרד התשתיות ומשרד המשפטים, ובראשות משרד הפנים, שיבחן את ההצעה ויציע דרכים ליישומה. בדוח שנתי 41 של מבקר המדינה, בפרק "ההיערכות לרעידות אדמה" (עמ' 146), צוין, כי בשנת 1990 עשה משרד השיכון סקר על בעמידות מבנים ברעידות אדמה בקריית שמונה (להלן - סקר א') והעלה, כי מבנים שהתגוררו בהם כ-2,300 משפחות אינם עמידים ברעידת אדמה, וכי ההשקעה הכספית הדרושה ל חיזוק ם נאמדת בכ-6.7 מיליון ש"ח (במחירים דאז). סקרי עמידות מבנים: במארס 1994 החליטה הממשלה לאשר תכנית חלקית של משרד השיכון להיערכות לרעידות אדמה, המבוססת על תכנית שהכין המשרד בשנת 1992, והטילה עליו לעשות בתוך שנתיים, ביישוב שיקבע, סקר בעניין שיטות ל חיזוק מבנים; לאתר כמה מבנים טיפוסיים ביישוב ולנתח את עמידותם ואת הנזק העלול להיגרם להם ברעידות אדמה בעוצמות שונות. לצורך כך הורתה הממשלה למשרד השיכון לפתח כלי לסקר מבנים. מחלקת התגוננות האוכלוסייה שבפיקוד העורף (להלן - פיקוד העורף) והמכון הלאומי לחקר הבנייה הצטרפו למשרד השיכון בביצוע התכנית. (א) בעקבות החלטת הממשלה הזמין משרד השיכון בשנת 1995 סקר מקיף לבחינת עמידות כל המבנים בקריית שמונה (1,471 במספר, מהם 58 מבני תעשייה) ברעידות אדמה (להלן - סקר ב'). הסקר העלה כי 396 מבנים, שהם כ28%- ממבני המגורים בעיר, בהם 130 שבנה משרד השיכון, אינם עומדים באמות המידה לעמידות ברעידות אדמה שקבעו הסוקרים, רובם משום שיש בהם קומת עמודים המוגדרת "קומה חלשה"[3]. באפריל 1996 סיים משרד השיכון סקר לבדיקת עמידותם של מבנים ברעידות אדמה בטבריה, צפת ובית שאן, השוכנות באזור שבו סיכון סיסמי גבוה (להלן - סקר ג'). בסקר ג' נבדקו כ-18,000 דירות, מהן 10,600 שבנה משרד השיכון, והועלה ש-3,230 דירות בטבריה (שהן כ31%-מהדירות בעיר), 446 (כ16%-) מהדירות בבית שאן ו-1,248 (כ26%-) מהדירות בצפת אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעמידות ברעידות אדמה.

מנתוני סקרים ב' ו-ג' עולה כי 2,110 דירות שבנה משרד השיכון בקריית שמונה ו-2,420 דירות שבנה משרד השיכון בטבריה, צפת ובית שאן אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעמידות ברעידות אדמה. מדובר במספר רב של דירות, ומן הראוי היה שמשרד השיכון ישקול ה חיזוק הדרוש להן, אך הוא לא עשה זאת.

בהחלטות ממשלה מסוף 1988 וממארס 1990 נדרש משרד השיכון לבחון את האפשרות להגביר את עמידותם של מבני מגורים קיימים ברעידות אדמה, תחילה באזורים בעלי מקדם סיכון סיסמי גבוה (ראו מפה ב' - מפת מקדמים סיסמיים), ולאחר מכן באזורים אחרים, "תוך הגדרת הפתרונות ויישומם על פי מערכת עדיפויות". לפי אומדן ראשוני שעשה משרד השיכון, עלות חיזוק ה מבנים בכל היישובים שבקרבת השבר הסורי-אפריקני נאמדה בכ-150-200 מיליון ש"ח; העלות הממוצעת של חיזוק כל דירה נאמדת בכ-20,000 ש"ח. (ב) בעקבות ממצאי סקר ב', הזמין משרד השיכון בשנת 1996 ממהנדס חיצוני תכנון חיזוק ים לחמישה טיפוסי מבנים בקריית שמונה; ה חיזוק ים המתוכננים כללו תוספת יסודות ו חיזוק רכיבים נושאים בקומת הקרקע.

במועד סיום הביקורת, נובמבר 2000, טרם החל משרד השיכון בחיזוק אותם מבנים.

(ג) באוגוסט 1999 הכין פיקוד העורף תרחיש של רעידת אדמה בחוזק של 6.0 דרגות בסולם ריכטר שמוקדה בדרום ים המלח, ובו בחן במפורט את הנזקים הצפויים בעיר ערד. לצורך התרחיש סקר פיקוד העורף את כל 1,951 ה מבנים בערד והעלה, כי צפוי ש-13 מבנים יתמוטטו, ל-66 ייגרם נזק כבד ול-62 נזק בינוני.

אף שממצאי התרחיש נמסרו למשרד השיכון ולעיריית ערד, לא פעלו גופים אלה ל חיזוק ה מבנים הצפויים להתמוטטות או לנזק כבד.

(ד) משרד השיכון בנה מאות אלפי דירות ברחבי הארץ; את חלקן מכר לציבור, וחלקן עדיין בבעלות המדינה ומושכרות באמצעות חברות ממשלתיות לניהול נכסים, דוגמת "עמידר" ו"עמיגור". משרד השיכון וחברות השיכון הממשלתיות אחראיות להחזקת הדירות המושכרות במצב תקין, ובכלל זה, להבטחת עמידותן ברעידות אדמה. ביוני 2000 קיים משרד השיכון הדרכות לסוקרים - עובדי "עמידר" ו"עמיגור" - ועשה תרגיל של בדיקת מבנים על פי טופס "בדיקת עמידות סיסמית של בניינים קיימים לפי שיטת אבחון ראשוני" שהכין במארס 2000. לדברי משרד השיכון, הטופס הוכן במסגרת פיתוח הכלי לאבחון ראשוני "ששימש לסקרים שערך משרד השיכון כבר בשנת 1995".

מן הממצאים עולה, שמשרד השיכון שיכלל מדי פעם בפעם את הכלים התיאורטיים לסקירת ה מבנים וחזר וסקר מבנים שכבר נסקרו. בה בעת, במשך יותר מעשר שנים לא חיזק המשרד ולו מבנה אחד.

 

 

מקור: דוח שנתי 51ב לשנת 2000 ולחשבונות שנת הכספים 1999 / יישום החלטות הממשלה 29/4/2001