בתחילת 1989 ובסוף אותה שנה מינה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בהמשך להחלטת הממשלה מ-1988, שתי ועדות מקצועיות, שהרכבן היה זהה, לבדיקת עמידות הבנייה למגורים ברעידות אדמה באזורים המועדים להתרחשות רעידת אדמה בעצמה ניכרת. הראשונה בהן ערכה סיורים בבנייני מגורים ביישובים בעמק הירדן והשנייה - עסקה ביישום המלצותיה של הראשונה בדרך של עריכת סקר לבדיקת תכניות הבנייה של בנייני מגורים ביישוב בצפון הארץ. בדוח המסכם והמלא שהגישה בתחילת 1992, חזרה ואישרה הוועדה השנייה את מסקנותיה מדוח ביניים שלה מדצמבר 1990 וקבעה, כי "בבדיקות אשר נערכו על ידי הוועדה על מבנים טיפוסיים ביישוב שבצפון הארץ נמצא ככלל כי הבנייה למגורים אינה עומדת בקריטריונים העדכניים לרעידות אדמה". בנוגע לבניינים מהבנייה הקונבנציונלית, אשר להם קומת עמודים פתוחה, כמו כמחצית מבנייני המגורים ביישוב האמור, קבעה הוועדה, כי עמידותם אף אינה עומדת בדרישות התקן מ-1975, שהיו פחות מחמירות מאלה של התקן העדכני מ-1989. עמידותם של הבניינים מהבנייה הטרומית, שגם כמותם מצויים ביישוב זה, נמצאה נמוכה אף יותר מזו עם קומת העמודים הפתוחה. לפיכך סיכמה הוועדה את הדוח שלה מתחילת 1992 בקביעה, שבניינים רבים ביישוב לא יעמדו ברעידות אדמה בעצמה הצפויה באזור זה, על פי התקן המעודכן, אלא אם כן יינקטו פעולות לחיזוקם.

 

הוועדה המליצה להיערך בתחילה לביצוע חיזוק קומות העמודים של הבניינים, תוך בחינת אפשרויות לסגירת קומות העמודים הפתוחות והכשרתן למגורים; להכין תכנון מפורט של חלופות ל חיזוק הבניינים הטרומיים; ולבחון, במשותף עם שלטונות צה"ל, את האפשרויות לניצולם של המרחבים המוגנים שייבנו בדירות גם להקניית עמידות לרעידות אדמה לבניינים.

 

מכאן, שממצאי הדוח המסכם והמלא של ועדה מקצועית של המשרד, שמונתה על פי החלטת הממשלה מ-1988, כמו גם תוצאות דוח הביניים שהגישה בדצמבר 1990, חזרו ואישרו את חוות דעתם של מומחי הבנייה והסייסמולוגיה, עוד מלפני שנים, בדבר אי-עמידות הבנייה בארץ ברעידות אדמה. מסקנות הדוח נגעו גם לבנייה שנעשתה לאחר שנת 1975, מועד קביעת התקן האמור.

 

 

מקור: דוח שנתי 44 לשנת 1993 ולחשבונות שנת הכספים 1992 / ההיערכות לרעידות אדמה בישראל 21/4/1994