''הפרה רוצה להניק...'' – תמ''א 38 במקרה בוחן של חלוקת אחריות וסמכות שלטונית.

ההצעות לתיקון 4 לתמ''א 38 הינו הביטוי העדכני לרצון של גופי התכנון הארציים למנף את תמ''א 38 לצורך פתרון בעיות שאינן בעלות זיקה ישירה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובהזדמנות זו להעצים את הרשויות המקומיות על חשבון גופי התכנון המחוזיים. תיקון 4 מנסה לפתור בעיות מיגון [ממ''דים למבנים שנבנו 1980-1992], אורבניות [מסחר בקומות הקרקע], תקציביות [ניוד זכויות מהמרכז לפריפריה], מצוקת מעמד הביניים [דיור להשכרה], החייאת תמ''א 40 [תת הקרקע] ואפילו התמודדות עם פלקל. מי ערב לכך שהרשויות המקומיות ייטיבו לעמוד באחריות שתוטל עליהן ולנצל את סמכותן הסטטוטורית?